מוק דראפט סופי יפורסם ב-18.11 בבוקר שלפני הדראפט

למוקים הקודמים:

מאז שמכשירי הסמארטפון נכנסו לחיינו קרו שני תהליכים היסטוריים: טווח הקשב של כולם קטן ומשך זמן הישיבה על האסלה גדל. אילו אשת פרברים אמריקאית בשנות ה-80, הייתה חוזרת הביתה ממסע שופינג ומגלה מאחד מילדיה שאבא נעול כבר מעל לשעה בשירותים, אמבולנסים היו נקראים מידית לפתח ביתה. לדאדי ככל הנראה היה התקף לב עקב סתימת עורקים מאכילת יתר של צלי בשר שומני שרוף. כיום דאדי יכול לשבת להנאתו על אסלה מרופדת ולצלול במורד מחילת ארנבים סלולרית קסומה שמתחילה בסרטונים משפחתיים שחברים שיתפו בפייסבוק ומסתיימת בלקט סרטוני חבטות כואבות לאשכים ביו-טיוב.

כל שנה המוקים נדחפים בשני גלים עיקריים: תקופת טורניר ה-NCAA (מרץ אפריל) ושבוע-שבועיים לפני הדראפט (בדרך כלל אמצע יוני). כותבי הדראפט, משחררים לעולם בין 30-40 שמות, אך הקורא המצוי מתרכז בשחקנים שראלית יכולים להיבחר על ידי קבוצתו. הם מנסים להבין ולדמיין, כיצד אותו השחקן יתאים לשחק ליד הכוכבים של הקבוצה. משום מה הפרוספקט נבחן על "איך ימצא את מקומו בין סימונס לאמביד?" ולא "איך ימצא את מקומו בין קורקמז למייק סקוט?". כאלו אנחנו בני האדם, אופטימיים.

אנו כיום ממש באמצע נובמבר, זהו בדרך כלל השלב בעונה בו אנו חוטאים בתגובת יתר למאזן מפתיע של קבוצה נמושה (זוכרים את המג'יק של עונת 17/18?) או מכתירים אלופה לאחר קרב ראשני בן קונטנדריות. במקום זה, אנחנו לפחות חודש וחצי לפני פתיחה מסתמנת של עונת ה-NBA של 20/21, וכבר 9 חודשים אחרי סיום כפוי של עונת המכללות של 2020. למעט דני אבדיה שלנו, אף שחקן בדראפט לא שיחק במסגרת מסודרת מאז. אין לעניין שום תקדים שאני זוכר. שנה שעברה מיצ'ל רובינסון ודריוס בייזלי החליטו לוותר על מסגרת מסודרת בשנת ההכנה לדראפט, והעדיפו להיכנס ל"מעבדה" כדי לבנות כישורים ולרדת לפרטי פרטים בדרך בה הם בונים את גופם ומשחקם.

השנה אנו עדים לעניין חסר תקדים: אין לאף אחד מידע מדיד לגבי איפה השחקנים נמצאים ברמת הפיתוח שלהם, למעט אימונים אישיים וימים פתוחים מול הסוכנים בהם מבצעים תרגילים. 9 חודשים זה כמעט עונת מכללות מלאה בה חלקם צמחו קצת לגובה, חלקם מילאו את הפריים הילדותי שלהם שבגר במסת שריר, וחלקם ניצלו את הזמן לבצע שיפורים משמעותיים למשחקם, כולל עבודה על מכניקת הזריקה שלהם או סיומות בסל עם היד החלשה. דוגמא קטנה היא טייריס האליברטון. צפיתי בלא מעט אימונים שביצע. הדאגה על כך שזריקתו המוזרה איטית מדי ל-NBA הרבה פחות מדאיגה אותי. היא נראית יציבה ומהירה יותר ללא ויתור על המכניקה שעובדת עבורו. טיירל טרי, שמנייתו עלתה בחודשים בטרום הדראפט, נתקע בחומה חדשה כאשר ככל הנראה לא באמת "צמח" 2 אינטשים ונותר סביב ה-1.90. אך המשקל שלו 170 פאונדס קרוב למה שהצוות שלו שחרר (היה 155 פאונדס בסיום עונת המכללות).

בכלל אני מזהה כמה טרנדים מרכזיים שאני חשבתי לחלוק אתכם, שייחודיים לעונה זו:

1. חסר כוכב מובהק וברור בדראפט

אין בסבירות גבוהה כוכב שמושך את הדראפט אליו כמו זאיון, אייטון, לוקה וכו. הפער בין בחירה ראשונה ורביעית היא מינימאלית וכך בין בחירות 5 – 9. בדראפט 2021 ממתינים פרוספקטים מרשימים בהרבה בטופ כמו: קייד קנינגהאם, ג'יילן גרין, אוון מובלי, ג'ונתן קאמינגה, וג'יילן ג'ונסון. מסיבה זו המוקים יפספסו להערכתי השנה הרבה יותר משנה רגילה. בשידור הדראפט נראה הרבה תגובות הפתעה אוטנטיות הדומות לזו של ביל סימונס, כשאנטוני בנט נבחר ראשון ב-2013. שחקנים שבילו בלוטרי כמעט כל השנה במוקים, ימצאו עצמם נבחרים בסוף הסיבוב הראשון, כאשר שחקנים שבקושי היו שם עלולים לקפוץ אל תוך הטופ 10.

2) רוב הקבוצות רוצות לנצח עכשיו

אחרי כמה שנים כמעט כל נמושות הליגה צברו בחירות דראפט גבוהות ונכסים צעירים. אין דרישה גבוהה לפרויקטים ארוכי טווח שלא מקרבים את הקבוצה למדרגה הבאה. כוכבים צעירים רבים מתכנסים לקראת סיום חוזי הרוקיז כך שטאנקינג הפך לכמעט בלתי אפשרי. הדראפט המדהים שמחכה לנו שנה הבאה בטופ יכול  היה ליצור כמה קבוצות כאלה אך כשהגרלת הלוטו כל כך פתוחה, יש הבדל עצום בלזרוק עונה כדי להבטיח לפחות בחירה רביעית עם סיכוי גבוה לטופ 3 כמו פעם, לבין לזרוק עונה עם סיכויים למצוא עצמך במקום בבחירה 6-8 כמו שהניקס מצאו עצמם אחרי עונה מזעזעת. תוסיפו לכך את העובדה שרוב הקבוצות שזרקו עונות עוד לא זכו בכלום ולא ממש התקרבו אפילו, ותקבלו קבוצות שצריכות גם לבחור גבוה אך גם לאותת לפרי אייג'נטס שמדובר על ארגון מנצח עם שאיפות.

3) הכיסא של כמה GMים יהפוך לחם אם יפשלו בדראפט הזה

פוטנציאל הבאסט-בום בדראפט הזה מטרופים. הימורים לא מוצלחים יכולים לסיים ל-GM את הקריירה או לפחות להשפריץ איזה כתם יפה. כמה GMים השנה מקפיצים את הבחירות מיד ליד כמו תפוח אדמה לוהט ומחפשים קבוצה נואשת שתגאל אותם ותנחית אצלם נכס ראוי במקום. העניין הוא שהדראפט של 2021 כל כך איכותי בטופ שאף קבוצה לא רוצה להחליף בחירות תמורת בחירה שנראית גבוהה בדראפט הבא. תוסיפו לכך את העובדה שהשחקנים המועמדים לטופ, לאו דווקא יושבים יפה על העמדות אותן הבוחרות צריכות בדחיפות העליונה, ותקבלו פוטנציאל טריידים גדול. הקבוצות הבולטות בעיני לטרייד דאון: גולדן סטייט, מינסוטה והקאבס. מועמדות לטרייד אפ: שיקגו (מאוד חמים על למלו), אטלנטה (פחות בדחיפות, אך אם אדוורדס נופל כמה מקומות אז יש מצב שיקפצו עליו), ניו יורק (בפחיתות תלוי איזה פוינט גארדים ישארו על הלוח) ופיניקס במידה והטרייד עם כריס פול נופל והם ינסו להסתער על רכז שיצמח לצד רוביו עד שיחליפו.

הסבר מקיף למי שיש זמן לקרוא על קבוצות אלה

מינסוטה לא צריכה סנטר וגם לא פוינט גארד. היא זקוקה לווינג איכותי שגם יכול להוסיף קליעה לקצת פליימייקינג מעמדות 3-4, והיא צריכה גבוהים שמשלימים את טאונס. הם זקוקים לברנדון אינגראם שכזה. למלו מהווה סימן שאלה הגנתי והקליעה שלו לא נראתה יציבה למרות ההבטחות של ווסרמן וגבעוני ב-ESPN שזה רק היה עניין של בחירת זריקות. בנוסף, ראסל הוא חברו הטוב של טאונס ובעל יעילות גבוהה עם הכדור ביד. כיצד הוא ולמלו משתלבים כאשר שניהם שחקני off ball לא מרשימים?

אדוורדס היא בחירה מוצלחת לשם אך הפלאשבקים מוויגינס מתחילים להשפיע. הוא הגיע מעט כבד ולא בכושר למחנה האימונים שאירגנו עבורו ב'קלאץ' ופתאום נזכרים שאולי זה לא רעיון טוב לבחור שחקן שמתפוצץ משחק אחד ונרדם בזה שאחריו בשמך עונת מכללות שלמה.

וויסמן לא נראה על פניו התאמה לצד טאוונס וסימן לטימברוולבס חוסר רצון להגיע. דני (הילד של כולנו) יכול להוות פיתרון נהדר על הציר שבין עמדה 3-4 כאשר זה ישחרר את מאליק ביזלי להמשיך בהפצצות שלו מתקופת טרום הבועה. אבל דני לא נראה כמו בחירה מספר 1 בדראפט ואם הקליעה שלו הופכת לעניין, אז כל היתרון של הריווח של טאונס יורד לטימיון. דוין ואסל נראה כמו בחירה מעניינת אחרי טרייד דאון, אך הוא מזכיר יותר מדי במשחקו את ג'ראד קולבר שהם בחרו שנה שעברה. אופציה מעניינת אחרת זו פטריק ווילאמס, חברו של ואסל מפלורידה סטייט. הוא צעיר מואסל ויותר בוסרי ממנו בלא מעט אספקטים, אך הוא גבוה וחזק ממנו (סביב ה-8'6 עם מוטת ידיים של כ-10'6) ובעל שליטה טובה ומסירה. אבל לבחור בשחקן שקלע 9 נקודות במכללות בבחירה מאוד גבוהה זה גם סיכון. מינוסטה עלולה לנסות להפוך את הבחירה הראשונה + בחירה 17 לבחירה באזור ה-6-10 + שחקן מוכח שיכול לעזור מידית

עוד 2 קבוצות שחזקות בשמועות הטריידים הן גולדן סטייט ושיקגו. הווריורס מאוד התרשמו מוויסמן ורואים בו פוטנציאל להשיג נכס שאין הרבה כמותו בליגה. שחקן במידות שיכולות להפריע לשחקנים כמו AD או יאניס בהגנה עקב מהירות, אורך ואתלטיות ומאידך רים ראנר בטוח בשנים הראשונות אך פוטנציאל התקפי אדיר שניתן לבנות סביבו בשנים שסטף דריי וקליי יזדקנו.

העניין הוא שניתן להשיג השנה רים ראנרים גם בסיבוב השני המשופע והעמוק, אך ההתקפה של הווריורס עבדה מצוין דווקא עם סנטר שיכול לנהל מעט משחק מעמדה 5 כמו בוגוט או זאזא (גם קאזינס נראה מצויין בהתקפה בתקופה לפני שנפצע). בנוסף לווריורס היה silver lining לעונת הפציעות שחוותה. הספסל שלה שנה הבאה נראה אמנם צעיר אך סופר כשרוני עם ג'ורדן פול, אריק פסקל, דמיון לי הגיס של משפחת קרי, מרקיז כריס המשתפר וקוון לוני שקיבל זמן התאוששות ארוך מהפציעות. מה שחסר לה, זה עושה משחק אמיתי שיוכל להריץ אותם, אך גם לשחרר את קרי מדי פעם למנוחות משמעותיות יותר. לכן למרות כל השמועות יש סיכוי שנראה את הווריורס בוחנים גארדים כמו למלו, האליברטון או אפילו קליאן הייס כאופציות, ואולי להמיר את הבחירה השנייה בבחירה 5-10 תמורת משהו.

שיקגו זה סיפור מורכב בהרבה. זו קבוצה שעל הנייר צריכה להיאבק על מקום בפלייאוף, אך בפועל חסר לה כמה גרושים ללירה, בעיקר בעמדת עושה המשחק ההתקפי (יש לה הגנה טובה סה"כ). הפציעות ב-2020, היוו גורם משמעותי לאכזבה ויצרו מצב בו 9 שחקנים שונים פתחו בלפחות 10 משחקים עבורם. ג'ים בוילן אימן אותם כמו טוביה צפיר בסרט "הלהקה" ולאורי מרקנן כמעט שפך על עצמו גביע לבן.

כביכול דני אבדיה מתאים כאן כמו כפפה ליד בעמדה 3-4,  כאשר אוטו פורטר הסופר כישרוני שיחק 29 משחקים בשנתיים האחרונות ונראה בעל רגלי זכוכית. אך אם כל זאת, פורטר נראה בריא סוף סוף והבולס נראו נהדר איתו בהרכב. וונדל קרטר המאוד כישרוני גם לא הצליח להתמיד על הפרקט עקב פציעות מאז עונת הרוקי היפה שלו. הוא מאוד מבוקש בליגה אך הבולס נורא מפחדים לפספס סנטר שנראה כמו תאום אל הורפורד הצעיר עם חוכמת משחק ומסירה נהדרת לעמדה. השחקן שנראה כ-odd man out, הוא לורי מרקנן. שהבולס היו רוצים לראות אותו משחק תחת מאמן שאינו בוילן, אך לא בטוח שהם יצליחו לאחות את השברים שנוצרו בינו ובין הקבוצה. במקרה כזה יש קבוצה בשם מינסוטה שהייתה שמחה לקלוט שחקן כמוהו שכבר לפני שנתיים היה נראה כמו התאמה מושלמת ליד קארל טאונס עם הקליעה הרכה שלו והכניסות היפות לצבע ושיקגו יכולים לעלות כמה מקומות לכיוון הבחירה הראשונה ולקחת פליימייקר כמו למלו בתמורה, גם הווריורס לא היו מתנגדים לגבוה קולע שיפנה את הרחבות לכניסות לצבע של קרי, וויגינס ותומפסון ויסיתו את גרין לעמדת סנטר הגנתי רוב השנה.

שרלוט בניגוד לקבוצות מעלה לא לחוצה על אף עמדה ותפקיד וייקחו את השחקן הטוב בנמצא. אך מצד שני אם הם מזהים שחקן שהוא רמה מעל הם יתנפלו עליו בטרייד עם כל מה שיש להם. יש כמה זויות מעניינות עם שארלוט. בחירת גבוה תאמת אותם ואת מייקל עם היסטוריית הגבוהים שהביא מקוואמי בראון בוושינגטון עד פרנק קמינסקי וקודי זלר. החוזה העצום שניתן לביסמק ביומבו גם לא מוסיף. נפילה עם וויסמן תהפוך את הקבוצה הזו לבדיחה עוד יותר גדולה. למלו בול לעומת זאת, עלול להכניס מתח לתוך הארגון עם לאבר בול שגם ככה הרגיש בנוח להטריל את מייקל על כך שהיה מנצח אותו אחד על אחד. הסיוט של ההורנטס תהיה נפילה עם למלו כבר בעונת הרוקי כשלאבר ידלג בין האולפנים ויטען שמייקל לא מבין בכדורסל ושחייבים להחליף מאמנים, כדי שלמלו יוכל להראות להם מה הוא שווה. בחירה באדוורדס שעשוי להיות פנוי בבחירה שלישית תכניס קצת שקט לארגון.

קליבלנד בדומה לשארלוט יכולה גם לבחור בשחקן הטוב שנותר. הם מאוד אוהבים את קולין סקסטון שלפחות ברמה האישית סיפק את הסחורה, אך הם גם לא יהססו להביא פוינט גארד שיזיז את סקסטון לעמדה 2 כפי שיוטה עושה עם מיצ'ל ולהביא את גארלנד מהספסל. הקאבס גם ישמחו לכל חיזוק טוב לעמדת הכנף. קווין פורטר ג'וניור נראה היה כמו מפלצת בהתהוות לקראת סוף העונה (המשחק שלו מול הגנת מיאמי בניצחון על ההיט בפברואר היה מרשים). יש שם הבטחה אדירה, אך הוא יותר יושב על עמדות 2-3 ולא על 3-4. אני מאמין שלא נראה תזוזה במיקום של הקאבס והם ילכו נטו על השחקן הטוב שיוותר על הלוח

ההוקס היא קבוצה נוספת שרוצה ניצחונות מיידיים. הם כרגע בוחרים בבחירה 6 כאשר הם היו מראים שיפור רק מעצם כך שכל הקבוצה שלהם בנויה על שחקנים צעירים מאוד. ההגנה שלהם נפלה בעיקר בקו האחורי החדיר מאוד ליד טריי יאנג וקווין הרטר. הם הביאו את קלינט קפלה כחיזוק לקו הקדמי יחד עם דוויין דדמון וברונו פרננדו שנבחר בדראפט הקודם. הם בונים על קפיצה נוספת גדולה של קאם רדיש ודיאנדרה האנטר כך שאני מאמין שהם ישמחו לפוטנציאל הכוכבי של אנטוני אדוורדס אך להגנה הקשיחה והפלימייקינג של אוקורו או ואסל שיכול להביא גם קליעה וגם הגנה לשני עמדות הכנף. קולינס נראה כמו באנקר בעמדה 4 עם שיפור הקליעה שלו וגם אם לא יתאים, יש לו ערך גבוה בטרייד.

בקיצור אל תחשבו שהבחירות של הטופ הן אמירה סופית ויש סיכוי די גבוה וימונפו מיידית או בתוך הדראפט עצמו או בשוק החופשי שידפוק על דלתותינו מיד בסיום הדראפט

4) הספישייליסטים – השחקנים שמביאים סקיל אחד ברמה גבוה

הדראפט הזה זו הזגמנות נהדרת לתפוס שחקנים בעלי תכונות חזקות שאולי לא מבשרים את בואו של שחקן הפרנצ'ייס הבא שלך אבל מחזקים תכונה חסרה חשובה בליגה

הקלעים

הקורלציה הכי טובה שמצאו בין קלעי מכללות לקלעי NBA היא בשילוב של האחוז מטווח השלוש, כמות הניסיונות למשחק והאחוז קליעה מעונשין (בעדיפות לכמות ניסיונות רבה). אבל יש גם עניין של מבחן העין והרב גוניות של הקלעי

1. ארון ניסמית' – SG/SF מוונדרבילט [טווח בחירה – 11-20] – 52.2% משלוש (8.2 ניסיונות), 82.5% מעונשין (4.5 ניסיונות)
2. סאדיק ביי – SF/PF מווילנובה [טווח בחירה – 13-18] – 45.1% משלוש (5.6 ניסיונות), 77% מעונשין (3 ניסיונות)
3. עמנואל קוויקלי – SG מקנטקי – [טווח בחירה – 28-40] – 42.5% משלוש (4.8 ניסיונות), 92.3% מעונשין (5.7 ניסיונות)
4. טיירל טרי – PG מסטנפורד – [טווח בחירה – 10-23] 40.8% משלוש (4.9 ניסיונות), 89.1% מעונשין (3.5 ניסיונות)
5. דסמונד ביין – SG מ-TCU – [טווח בחירה – 14-25] 44.2% משלוש (6.5 ניסיונות), 79% מעונשין (1.8 ניסיונות)
6. מאלקי פלין – PG מסן דייגו סטייט [טווח בחירה – 25-40] 40.8% משלוש (4.9 ניסיונות), 89.1% מעונשין (3.5 ניסיונות)
7. סקיילר מייס – SG מ-LSU – [טווח בחירה – 40-55] 40.8% משלוש (4.9 ניסיונות), 89.1% מעונשין (3.5 ניסיונות)
8. מרקוס האוורד – PG ממרקט – [טווח בחירה – 45-60] 41.2% משלוש (10.1 ניסיונות), 84.7% מעונשין (8.6 ניסיונות)
9. פייטון פריצ'ארד – PG מאורגון – [טווח בחירה – 45-60] 41.5% משלוש (4.5 ניסיונות), 82.1% מעונשין (4.5 ניסיונות)
10. אייזיה ג'ו – SG מארקנסו – [טווח בחירה – 25-40] 34.2% משלוש (10.6 ניסיונות), 89% מעונשין (3.5 ניסיונות). ג'ו צריך מאמן שיתפוס אותו בביצים. הוא קלע אדיר עם מכניקה מושלמת אבל אוהב לזרוק אותם מכל זוית ומכל טווח. אין לי ספק שכספיישליסט הוא יהיה קלע מצויין.

מפלצות הגנה

1. ג'יימס וויסמן – C מממפיס – [טווח בחירה – 1-5] – גובה – 0'7 מוטת ידיים 6'7 – משנה כל זריקה ליד הטבעת אם שילוב של אורך, גובה ואתלטיות. עדיין לא הצליח להאט גארדים
2. סאדיק ביי – SF/PF מווילנובה – [טווח בחירה – 13-18] – גובה – 8'6 מוטת ידיים 11'6 היכולת שלו להישאר צמוד לקרקע ולהשתמש מכוח פיזי רב הופך אותו לאטרקציה לחילופים על גבוהים ווינגים מבלי לאבד כוח או מהירות. לא חוטף או חוסם בכלל אלא נמצא תמיד במקום הנכון.
3. אייזיק אוקורו – SG/SF מאוברן [טווח בחירה – 5-12] – גובה – 6'6 מוטת ידיים 9'6 – אס הגנתי מאוד פעיל. לא מהמר הרבה אבל כשמהמר פוגע. ידיים מאוד אקטיביות, מעיף הרבה כדורים. רגליים מאוד זריזות עם ניתור אדיר שפוגש לא מאט שחקנים בטבעת.
4. טיילור ביי – PF מקולורדו [טווח בחירה – 15-25] – גובה – 7'6 מוטת ידיים 2'7 – ביי לצערו לא הוסב לווינג למרות שיש לו מידות וגוף נהדרים לעמדה. בעל ניתור מטורף של 43 אינטשים. מאוד אקספלוסיבי וחזק על הקרקע. השחקן שהכי מזכיר את קוואי בהגנה בדראפט (גם ההוא שיחק PF). חסם 1.5 חטף 1.3
5. אונייקה אוקונגוו – PF/C מ-USC [טווח בחירה – 9-3] – גובה – 9'6 מוטת ידיים 2'7. מאוד פיזי בטבעת בעל כוח רב וזריזות שתאפשר לו מעמדת הסנטר להתחלף על גארדים.
6. דווין ואסל – SG/SF מפלורידה סטייט [טווח בחירה – 15-9] – גובה – 6'6 מוטת ידיים 10'6 עשוי מתבנית דומה למיקל ברידג'ס מפיניקס. רזה בעל זריזות רגליים וידיים אקטיביות ומפריעות. שומר אישי נהדר על גארדים ווינגים.
7. האבייר טילמן – PF ממישיגן סטייט – [טווח בחירה – 45-35] – גובה – 9'6 מוטת ידיים 2'7 – הושווה לדריימונד בגלל השילוב בין הגנה ועשיית משחק. על הצד הכבד יותר ולכן יבחר נמוך. אבל הוא מאוד חכם הגנתית ומגן טוב מאוד על הטבעת. תמיד נמצא במקום הנכון ומזהה היטב איך להגן על כל מצ' אפ. אני מאמין שאם ישיל מעצמו כמו דריימונד כ-25 פאונדס נגלה פרח הגנתי גדול בהרבה
8. פול ריד – PF מדה פול – [טווח בחירה – 20-40] – גובה – 9'6 מוטת ידיים 2'7. אתלט מצוין וריבאונד נהדר לעמדה. מאוד מהיר ואקספלוסיבי. בעיני אין שום בעיה שישמור על ווינג היריב. ידיים מאוד פעילות, מנוע פעיל ואקטיבי. שחקן שיעשה עבודות שחורות ללא בעיה ב-NBA
9. פרשיוס א'צואה – PF מממפיס – [טווח בחירה – 15-25] – גובה – 9'6 מוטת ידיים 0'7. שוקל 235 פאונדס אך מאוד זריז לעמדות הפנים. טרור על הלוחות בשני צדי המגרש עקב קפיצה שנייה ושלישית מהירה מאוד. פרח כשוויסמן עזב ושיחק גם הרבה בעמדה 5.
10. טרי ג'ונס – PG מדוק [טווח בחירה – 25-35] – גובה – 2.5'6 מוטת ידיים 4'6.פוינט גארד ללא מידות יוצאות דופן אבל כמו אחיו ב-NBA ההגנה שלו בולטת רק כשיושבים ומחפשים אותה. חוטף מצוין אך גם משתמש משכל רב כששומר. אוהב להשחיל את גופו הצר בין התוקף לחוסם כדי למנוע חילופים או להתריס ולמשוך את התוקף לצד מסוים ולהוביל אותו לצבע.

המוח – IQ כדורסלני

זה לא רק מסירה. זו תנועה ללא כדור, שליטה בקצב המשחק, ראיית הנולד, הכוונת השחקנים לעמדות שלהם. אלו שחקנים שלאו דווקא נסמכים על אתלטיות

1. טייריס האליברטון – PG מאיווה סטייט – מזכיר שילוב של אנדריי מילר (או לוקה?) בזה שמשחק בקצב שלו. ביטחון עצמי בשמים גורם לו לא לזרז שום מהלך שהוא לא צריך יודע איפה כל שחקן נמצא בכל רגע נתון ולמרות שאין לו שום בעיה לתקוע מסירות מסחררות מפעם לפעם משתדל לרוב לחפש את המהלך הנכון.
2. למלו בול – PG מאילוורה אוסטרליה – גאון כדורסל. לא פחות. רואה 2 מהלכים קדימה. הוא הרפתקן לא קטן שעוד בודק את הגבולות המותרים, אך זה גם מאפשר לו להבין ולהתפתח. מבין מאוד את הזוית הנכונה שהוא צריך ליצור כדי לגרום למסירה לקרות ומשתמש בשליטה שלו בכדור ובגודל שלו להגיע לשם.
3. אייזיק אוקורו – SF מאלבמה – ה-IQ שלו מתבטא בשני צדי המגרש. מוסר טוב, מגן טוב ואוהב ליצור בלגן בכניסות לסל
4. דני אבדיה – SF/PF ממכבי ת"א – ראיית המשחק שלו לא תמיד מתבטאת במהלך שהוא מבצע. אבל דני רואה מגרש נהדר. מבין מצוין איפה הוא צריך לשהות. בהגנה לרוב מוצא את העמדה הנכונה. הוא חייב להביא ל-NBA את ההחלטיות שהראה בנבחרת הצעירה ולא זו שהראה במכבי כשחקן משני לעיתים.
5. מאלקי פלין – PG מסן דייגו סטייט. "מלאכי" הוא בולר. חוץ מקליעה קטלנית מבחוץ הוא אומן פיק אנד רול לא רע שיביא קצת סדר ומנוע לחמישיות שניות בליגה. הוא לא אתלטי מאוד אבל מגיע לאן שהוא צריך.
6. טריי ג'ונס – PG מדוק. הפך לאנדרייטד גדול בדראפט. הוא פיקח מאוד ומוסר אדיר. הוא אוהב לדחוף את הכדור קדימה כמו שעשה הרבה שנה שעברה. השנה הכניס הרבה כדורים ואלי אופס שגרמו לוורנן קארי ג'וניור לזכות לתואר פרשמן השנה וחמישיית המכללות. שחקנים הופכים לטובים מאוד לצידו.
7. קסיוס ווינסטון – PG מישיגן סטייט. ווינסטון מסיים 4 שנים אגדיות במישיגן סטייט כאחד הרכזים המעוטרים והמצליחים בעשור האחרון. הוא מנוע קלאסי של קבוצה שמכיר כבר כל מה שהגנת מכללות יכולה לזרוק לכיוונו.
8. קליאן טילי – PF/C מגונזגה – זה לא שהוא פליימייקר אדיר או מוסר פוסט א-לה מארק גאסול. אבל הוא פשוט מבין את המשחק. הוא מנצל את האתלטיות הלא רעה שלו ואת הקליעה שלו כדי למשוך החוצה גבוהים ויודע לשחק את המשחק ברמה גבוה. כשהוא על המגרש דברים טובים קורים, קצת כמו בייליצה בסקרמנטו או כששיחק במינסוטה. לא מאבד הרבה את הכדור.

האתלטים

1. אנטוני אדוורדס – SG אלבמה
2. קסיוס סטנלי – SG/SF מדוק
3. אייזיק אוקורו – SF מאוברן
4. טיילור ביי – PF מקולורדו
5. אובי טופין – PF מדייטון
6. אודוקה אזבוקי – C מקנזס
7. אר ג'יי האמפטון – קומבו גארד מניו זילנד ברייקרס
8. דווין דוטסון – PG מקנזס
9. ג'וש גרין – SF מאריזונה
10. ג'יימס וויסמן – C ממפיס

אלה שנראים כמו כוכבים אך המוקים לא משקפים זאת

הם נראים כמו כוכב NBA. ומצפייה ראשונית קשה להבין למה הם ממוקמים כה נמוך. בקיצור, הפרס על שם לוני ווקר ודונובן מיצ'ל

1. דווין ואסל
2. קול אנטוני
3. קירה לואיס
4. טייריס מקסי
5. ג'וש גרין
6. טיירל טרי
7. קסיוס סטנלי
8. מלאקי פלין
9. ג'אמיוס רמזי
10. דווין דוטסון

הלונג שוטס – רצפה נמוכה תקרה בשמיים

השחקנים האלה הם הימור עצום עם פוטנציאל לאכזבה גדולה. אבל לקבוצות שיש להם הכול what the hell… הבחירה על שם 'בול בול'. זו לא רשימה לאנטוני אדוורדס או ג'יימס וויסמן שהרצפה שלהם נמוכה ביחס למיקום שלהם, אלא שחקנים שהפער בין הרצפה לתקרה שלהם הכי גבוה. ג'ונתן אייזיק וברונו קבוקלו. שני אב טיפוס של על שם KD. הראשון הפך לשחקן התקפה מעניין ומגן על והאחרון הוא two years away from being two years away כבר 6 שנים.

1. אלכסיי פוקושבסקי – מאולימפיאקוס ב' (סרבי במקור) – גובה של 1'7 עם קליעה ומסירה אבל גוף רזה ושביר כמו מקל ארטיק
2. ג'יידן מקדניאלס – SF/PF מוושינגטון – ווינג ארוך (10'6 עם מוטת ידיים של 0'7) עם רמזים לקליעה טובה ויכולת להוריד כדור לרצפה. אחיו הגדול ג'יילן משחק בשארלוט ונראה לא רע בדקות המוגבלות שקיבל
3. רוברט וודארד השני – SF ממיסיסיפי סטייט – 7'6 עם מוטת ידיים ענקית של 2'7. רמזים לקליעה טובה וכוח פיזי (230 פאונדס של שרירים). פוטנציאל הגנתי והתקפי גבוה אך צריך פיתוח רב של שנתיים למרות שהוא כבר בן 21